מגיל אפס עד גיל הזהב, באזכורי יום הולדת במשרד, בגן, או בחגיגה משפחתית היא נמצאת שם. מתוקה-מרירה, מעוטרת ויפה – עוגת שוקולד הכוכבת הבלתי מעורערת של ימי ההולדת.
השולחן עמוס בממתקים, חטיפים ומשקאות והיא מונחת שם אחר כבוד, במרכז השולחן ובהסכם בלתי כתוב, אף אחד לא נוגע בה. היא ממתינה בסבלנות לסיומו של האירוע, דופקת כניסה בליווי שיר ומנגינה ומסכמת את הערב כשכל אורח מקבל טעימה.
מריר וטוב לו
פעם קראו לה עוגה כושית בגלל צבעה אך גם היא, כמו כולנו, עם המודעות לכיבוד האחר הפסקנו להשתמש במילה כושית וקוראים לה פשוט עוגת שוקולד . טעמה מריר-מתוק והיא מעוטרת כמיטב המסורת.
בעבר היה מדובר בעוגה פשוטה המורכבת מבלילה של ביצים, קמח וקקאו על תבנית שטוחה ועגולה עם ציפוי כרם שוקולד וסוכריות צבעוניות.
מוסתרת היטב
בעולם הקונדיטורי של המאה ה-21 נדמה שהפשטות שלה היתה בעוכריה.
היה נדמה שהטקסטורה תמשוך את העין והפה ותתפוס את מקומה של עוגת השוקולד. בפועל, היא רק שדרגה אותה כי מתחת לכל הקרמים, בצק הסוכר, דפי האכילה ושלוש הקומות, עדיין הסתתרה עוגת השוקולד החומה הישנה והטובה.
עבור רבים מאיתנו עוגת השוקולד האהובה, זו שפעם היתה מספיקה לנו והיינו מאושרים עד הגג יכולה לעמוד בפני עצמה גם ללא הקישוטים.
סוד גלוי הוא שבטקס חיתוך העוגה, מחלקים לילדים אורחי יום ההולדת את כל הממתקים שעל העוגה, את כל השוקולדים המוטבעים והסוכריות, ורק כאשר העוגה נקיה מכל אלו וחותכים אותה מופיעים המבוגרים ושולפים את בצק העוגה מתחת לבצק הסוכר. זאת משום שעבור הנוסטלגיים שבנינו עוגת שוקולד היתה ועודנה הכוכבת הבלתי מעורערת ביום ההולדת.
> אנשים חיפשו גם מתכון לעוגת תפוזים בחושה ב5 דקות עבודה