כשאדם יקר נפטר, עליכם לתכנן את הלוויה שלו, על מנת שתוכלו להיפרד ממנו בצורה מכובדת ובהתאם להלכה. במאמר זה נסביר על סידורי לוויה ולמי פונים בשביל לארגן אותה.
איך מתכננים לוויה?
ביום בו אדם נפטר, מתחילים לתכנן את הלוויה שלו זאת על מנת להביא אותו לקבורה כמה שיותר מהר. על פי היהדות יש לעשות זאת בהקדם, מבלי להמתין. במקרים מסוימים, נהוג לעשות עד 48 שעות מרגע הודעת הפטירה. על מנת לאפשר לבני משפחה וחברים ממקומות רחוקים להגיע אל הלוויה. שלבים מתקדמים יותר כמו בניית מצבה, מתבצעים בהמשך הזמן, על ידי פנייה אל קבלן מצבות שיכין אותה.
השלב הראשון בסידור לוויה, היא שחרור הגופה, זאת נעשה אחרי שרופא או פרמדיק חותם על פטירה והמשטרה מאשרת שאין סיבה לחקור את המוות. במקרים של מוות לא טבעי, ייתכן ותהליך שחרור הגופה יהיה מורכב יותר. לאחר מכן, הוא יעבור אל בית הלווית שם יכינו אותו לקבורה.
משך הלוויה והקבורה
בישראל ניתן לקבור בבית קברות רגיל (דתי) וכן בבתי קברות אזרחי, ללא טקס דתי. המשפחה תודיע היכן ייקבר הנפטר, בין אם זה על פי החלטתה ובין אם זה על פי בקשתו לפני מותו. במידה והוא קנה חלקת קבר מבעוד מועד, אז שם הוא ייקבר. במידה ולא, אז הוא ייקבר במקום פנוי בבית הקברות. כמו כן, הלוויה עצמה, תכלול הספדים ותפילות כשבסוף התהליך יניחו את גופו של הנפטר בתוך חלקת הקבר שהוכנה לשם כך. על הטקס והתהליך יהיו אחראים צוות המקום, מטעם חברת קדישא. בסיומו של התהליך תונח על הקבר מצבה זמנית, עליה יהיה מצוין שמו של הנפטר ותאריך מותו.
בתום השבעה, יחזרו בני המשפחה והחברים אל הקבר על מנת לערוך טקס אזכרה שיכלול תפילות. בסיום הטקס תיערך ארוחה גדולה בבית הכנסת או בביתו של הנפטר. בשלב זה, יש לפנות אל קבלן מצבות בשביל לבחור את האבן ממנה הוא יבנה את המצבה. כמו כן, יש להחליט מה יהיה כתוב עליה.
המצבה הקבועה תוצב על הקבר עד מועד השלושים מיום הפטירה. אז יעלו בני המשפחה אל הקבר לגילוי מצבה.