רשלנות בטיפול בקשישים

בשל המודעות ההולכת וגוברת בקרב מטופלים, יותר ויותר אנשים מודעים לנושא ה-רשלנות הרפואית, ובכללם גם אוכלוסיית הקשישים וכך יוצא שהם פוגשים במערכת הרפואית בתדירות גבוהה יותר. לפיכך, גם הסיכוי שהם יפגעו מרשלנות הוא משמעותי יותר.

לא מדובר בכל הרופאים, ישנם המבצעים את עבודתם נאמנה, אולם ישנם רופאים אשר נוטים לייחס את כל הבעיות הבריאותיות מהן סובלים הקשישים, לגילם המבוגר, כלומר הם רואים בבעיות שלהם מחלות זקנה. לכן, כאן גוברים הסיכויים לרשלנות שהיא רפואית. הקשישים אינם מטופלים כנדרש, מאובחנים מאוחר מידיי, אינם זוכים לטיפול המתאים, מה שעלול לגרום לנזקים בצורה הרת אסון..

השוני ביחס הרפואי לקשישים

נדמה כי מערכת הבריאות מתייחסת בצורה שונה לאוכלוסייה המזדקנת ולאוכלוסייה הצעירה. למעשה ניתן לומר, כי מערכת הבריאות ובאופן לא רשמי, איננה טורחת לאתר את הבעיות מהן סובלים הקשישים ולהעניק להם טיפול מתאים. מה שמנחה את המערכת הרפואית, שבין כה וכה לא נשאר לקשיש הרבה זמן לחיות, ולפיכך, אין שום צורך להשקיע בו, בין אם מדובר במשאבים ובין אם מדובר בזמן.

מקרים של רשלנות רפואית לקשישים

מדובר בטווח נרחב של מקרי רשלנות רפואית בקשישים. לדוג', כאשר הרופא לא מציג בפני הקשיש את הסיכונים הצפויים בעקבות הליך רפואי שהקשיש הולך לעבור, ולא טורח לפרט בפניו את האופציות האחרות, או כשרופא מתעלם מההיסטוריה המשפחתית של הקשיש, מההיסטוריה של הקשיש וכד'. לעיתים הרופאים נוטים לזלזל בקשישים שמתלוננים על כאבים ולא עושים מאמץ כהוא זה לאתר את הסימפטום האמתי ממנו הם סובלים.

הזנחה מסכנת

בנוסף ישנם רופאים שלא מפנים את הקשישים לבדיקות שהם צריכים לעשות. גם פענוח ודיאגנוזה של בדיקות יכול להיות מרושלת ולסכן את הקשיש. לעיתים רבות מדובר באבחון שגוי, ולכן, מצבו של הקשיש הולך ומתדרדר, והוא לא זוכה לטיפול המתאים. יש גם רשלנות שקשורה לטיפול התרופתי שניתן על ידי הרופא, טיפול שלא מתאים כלל לקשיש, או מינון שגוי ולעיתים לא נבדקת האפשרות שהקשיש בכלל רגיש לתרופות מסוימות. עובדה נוספת שמכאיבה, היא שרופאים נוטים לא להזמין קשישים רבים למעקבים כל תקופה ולא מפנים אותם להרבה בדיקות נחוצות.