מי נחשבים תשושי נפש?

מקובל להניח שאנשים סיעודיים אלה הם קשישים הסובלים ממצב רפואי – גופני ירוד. אולם לא רק קשישים שמתקשים ללכת, שזקוקים לכיסא גלגלים או שאינם שולטים בסוגרים נחשבים לסיעודיים (ועל כן זכאים לגמלת סיעוד כחוק). גם תשושי נפש נחשבים לסיעודיים. השאלה היא מי נחשבים תשושי נפש.

תשישות שאיננה עייפות זמנית

כל אחד מרגיש תשוש לפעמים, בשל נדודי שינה או בגלל מחלה נגיפים (ויראלית). אבל כאשר החוק מגדיר תשושי נפש, הוא מתייחס למשהו אחר. לא מדובר על אנשים שמנוחה רגילה תחזיר אותם לאיתנם. התשישות הנפשית איננה עייפות רגילה והיא איננה מצב חולף אלא להיפך, מצב נתון, כרוני, שבדרך כלל אף מחמיר בחלוף הזמן. זוהי תשישות של המוח, שבאה לידי ביטוח במחלות שונות.

תשושי נפש ודמנציה

תשושי נפש בעלי ירידה קוגניטיבית הם לרוב אנשים קשישים אשר מאובחנים כחולי דמנציה. חולים כאלה עשויים להיראות כבעלי יכולת תפקוד גבוהה. לפעמים הם נראים די בריאים בגופם, אך החזות הזאת מטעה. הם נראים במיטבם כאשר מישהו דואג להם, בן משפחה, מטפל סיעודי, אחות סיעודית וכדומה. אנשים שחולים בדמנציה, אלצהיימר וכיוצא באלה, אינם רק בעלי זיכרון לקוי. הם עשויים שלא להבחין בכך שסיר נשאר על האש ופורצת שריפה. הם עשויים לשכוח לאכול, לא לדעת היכן הם גרים, לא לדעת מתי התקלחו בפעם האחרונה או אילו תרופות עליהם לקחת ומתי. כלומר, מבחינה מעשית, תשושי הנפש עשויים להימצא בסיכון מוחשי לפגיעה אם לא ימצאו בהשגחה של עשרים וארבע שעות ביממה.

הגדרת תשישות נפשית

ניתן להגדיר תשישות נפשית בצורות שונות, אך מקובלים כיום מבחנים בעלי תוקף. לדוגמא, מבחן מיני מנטל מסוגל לזהות עד כמה התשישות הנפשית מתקדמת ומה חומרתה של הירידה המנטלית.

נכתב בשיתוף אתר https://www.siud-law.co.il/